ברטנורא על משנה נדה 10 פרקים

ברטנורא על משנה נדה ט׳:ה׳

« ברטנורא על משנה נדה ט׳:ד׳ ברטנורא על משנה נדה ט׳:ו׳ »

5 נדה פתח ↗

כְּאִילּוּ הֵן רְאוּיוֹת. מַתְנִי' שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת, וְנִמְצָא דָּם תַּחַת הָאֶמְצָעִית — כּוּלָּן טְמֵאוֹת. תַּחַת הַפְּנִימִית — שְׁתַּיִם הַפְּנִימִיּוֹת טְמֵאוֹת, וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. תַּחַת הַחִיצוֹנָה — שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת, וְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה, אֲבָל אִם עָבְרוּ דֶּרֶךְ עָלֶיהָ — כּוּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה — הִיא טְהוֹרָה, וּשְׁתַּיִם טְמֵאוֹת. בָּדְקוּ שְׁתַּיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת — הֵן טְהוֹרוֹת, וּשְׁלִישִׁית טְמֵאָה. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת — כּוּלָּן טְמֵאוֹת. לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה? לְגַל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בֵּין שְׁנֵי גַּלִּים טְהוֹרִים, וּבָדְקוּ אֶחָד מֵהֶן וּמָצְאוּ טָהוֹר — הוּא טָהוֹר, וּשְׁנַיִם טְמֵאִים. שְׁנַיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרִין — הֵם טְהוֹרִין, וּשְׁלִישִׁי טָמֵא. שְׁלָשְׁתָּן, וּמָצְאוּ טְהוֹרִין — כּוּלָּן טְמֵאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת טוּמְאָה — לְעוֹלָם הוּא בְּטוּמְאָתוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ טוּמְאָה הֵיכָן הִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בּוֹדֵק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. גְּמָ' מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא מְפַלֵּיג, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּקָמְפַלֵּיג? אָמַר רַבִּי אַמֵּי: בִּמְשׁוּלָּבוֹת. בָּדְקָה אַחַת וְכוּ׳. לְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי ״לְמָה זֶה דּוֹמֶה״? הָכִי קָאָמַר לְהוּ רַבִּי מֵאִיר לְרַבָּנַן: מַאי שְׁנָא בְּדָם דְּלָא פְּלִיגִיתוּ, וּמַאי שְׁנָא בְּגַל דִּפְלִיגִיתוּ? וְרַבָּנַן, בִּשְׁלָמָא הָתָם — אֵימָא עוֹרֵב נְטָלָהּ, אֶלָּא הָכָא — הַאי דָּם מֵהֵיכָא אֲתָא? תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מַעֲשֶׂה בְּשִׁקְמָה שֶׁל כְּפַר סָבָא, שֶׁהָיוּ מַחֲזִיקִין בָּהּ טוּמְאָה, וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ. לְיָמִים נָשְׁבָה בּוֹ הָרוּחַ וַעֲקָרַתּוּ, וְנִמְצָא גּוּלְגּוֹלֶת שֶׁל מֵת תְּחוּבָה לוֹ בְּעִיקָּרוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? אֵימַר לֹא בָּדְקוּ כׇּל צָרְכּוֹ. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בִּמְעָרָה שֶׁל שִׁיחִין, שֶׁהָיוּ מַחְזִיקִין בָּהּ טוּמְאָה, וּבָדְקוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְקַרְקַע שֶׁהָיְתָה חֲלָקָה כְּצִפּוֹרֶן, וְלֹא מָצְאוּ. לְיָמִים נִכְנְסוּ בָּהּ פּוֹעֲלִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְנִתְּזוּ בְּקַרְדּוּמּוֹתֵיהֶן, וּמָצְאוּ מַכְתֶּשֶׁת מְלֵאָה עֲצָמוֹת. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? אֵימַר לֹא בָּדְקוּ כָּל צָרְכּוֹ. תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּסֶלַע בֵּית חוֹרוֹן, שֶׁהָיוּ מַחֲזִיקִין בָּהּ טוּמְאָה, וְלֹא יָכְלוּ חֲכָמִים לִבְדּוֹק מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְרוּבָּה. וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא שְׁמוֹ. אָמַר לָהֶן: הָבִיאוּ לִי סְדִינִים! הֵבִיאוּ לוֹ סְדִינִים, וּשְׁרָאָן בְּמַיִם, וּפְרָסָן עֲלֵיהֶם. מְקוֹם טׇהֳרָה — יָבֵשׁ, מְקוֹם טוּמְאָה — לַח, וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ בּוֹר גָּדוֹל מָלֵא עֲצָמוֹת. תָּנָא: הוּא הַבּוֹר שֶׁמִּילֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה חֲלָלִים, דִּכְתִיב: ״וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כׇּל פִּגְרֵי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָה״. וְכִי גְדַלְיָה הֲרָגָן? וַהֲלֹא יִשְׁמָעֵאל הֲרָגָן! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה לוֹ לָחוֹשׁ לַעֲצַת יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, וְלֹא חַשׁ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הֲרָגָן. אָמַר רָבָא: הַאי לִישָּׁנָא בִּישָׁא, אַף עַל פִּי דִּלְקַבּוֹלֵי לָא מִבְּעֵי — מֵיחָשׁ לֵיהּ מִבְּעֵי. הָנְהוּ בְּנֵי גָּלִילָא דִּנְפַק עֲלַיְיהוּ קָלָא דִּקְטוּל נַפְשָׁא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן, אֲמַרוּ לֵיהּ: לַטְמְרִינַן מָר! אֲמַר לְהוּ: הֵיכִי נַעֲבֵיד? אִי לָא אַטְמְרִינְכוּ — חָזוּ יָתַיְיכוּ, אַטְמְרִינְכוּ — הָא אֲמוּר רַבָּנַן: הַאי לִישָּׁנָא בִּישָׁא, אַף עַל גַּב דִּלְקַבּוֹלֵי לָא מִבְּעֵי — מֵיחָשׁ לֵיהּ מִבְּעֵי. זִילוּ אַתּוּן, טַמַּרוּ נַפְשַׁיְיכוּ. ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא״ — מִכְּדֵי סִיחוֹן וְעוֹג אַחֵי הֲווֹ, דְּאָמַר מָר: סִיחוֹן וְעוֹג בְּנֵי אֲחִיָּה בַּר שַׁמְחֲזַאי הֲווֹ, מַאי שְׁנָא מֵעוֹג דְּקָמִסְתְּפֵי, וּמַאי שְׁנָא מִסִּיחוֹן דְּלָא קָמִסְתְּפֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הָיָה בְּלִבּוֹ, אָמַר: שֶׁמָּא תַּעֲמוֹד לוֹ זְכוּת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל. תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כֶּתֶם, מַעֲבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמְמָנִין וּמְבַטְּלוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

6 עיקר תוספות יום טוב פתח ↗

טו כְּלוֹמַר, שֶׁחָסֵר מַרְאֵה הָאֹדֶם:

7 עיקר תוספות יום טוב פתח ↗

יח וּבְנִתְנַמְנֵם סַגִּי. גְּמָרָא:

8 נדה פתח ↗

כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּה שְׁעָתָהּ, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים — הֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה, וּמְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

9 עיקר תוספות יום טוב פתח ↗

כג תַּנְיָא, וְהִזַרְתֶּם וְגוֹ', מִכָּאן אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶם סָמוּךְ לְוִסְתָּן. וְכַמָּה, אָמַר רַבָּה, עוֹנָה. גְּמָרָא. וּלְמַאי דְּקַיְמָא לָן וְסָתוֹת דְּרַבָּנָן, קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא. וְכֵן כָּתְבוּ הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה וְהָרַ"ן:

11 נדה פתח ↗

וְנֶאֱסַר יוֹם עֶשְׂרִים, מִפְּנֵי שֶׁאוֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא. מַתְנִי' נָשִׁים בִּבְתוּלֵיהֶם כִּגְפָנִים, יֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ אָדוֹם, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ שָׁחוֹר, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מְרוּבֶּה, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מוּעָט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל גֶּפֶן יֵשׁ בָּהּ יַיִן, וְשֶׁאֵין בָּהּ יַיִן — הֲרֵי זֶה דּוֹרְקְטִי. גְּמָ' תָּנָא: דּוֹר קָטוּעַ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׂאוֹר יָפֶה לָעִיסָּה, כָּךְ דָּמִים יָפִין לָאִשָּׁה. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כׇּל אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרוּבִּין — בָּנֶיהָ מְרוּבִּין. הֲדַרַן עֲלָךְ הָאִשָּׁה. מַתְנִי' תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִיסֵּת — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע לֵילוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִיסֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת ארבע אַרְבָּעָה לֵילוֹת. רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כׇּל הַלַּיְלָה כּוּלָּהּ שֶׁלָּהּ. גְּמָ' אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וַאֲפִילּוּ רָאֲתָה. מִמַּאי? מִדְּקָא מְפַלֵּיג בְּסֵיפָא בֵּין רָאֲתָה בֵּין בְּשֶׁלֹּא רָאֲתָה, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא — לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה, בֵּין רָאֲתָה בֵּין לֹא רָאֲתָה. עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. עַד כַּמָּה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל זְמַן שֶׁנּוֹחֶרֶת. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לִי: נְחִירָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא, אֶלָּא כׇּל זְמַן שֶׁהָרוֹק מָצוּי בְּתוֹךְ הַפֶּה מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ. נְחִירָה דְּקָאָמַר רַב, הֵיכִי דָמֵי? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַב — עוֹמֶדֶת וְרוֹאָה, יוֹשֶׁבֶת וְאֵינָהּ רוֹאָה — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה. עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְרוֹאָה, עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת וְאֵינָהּ רוֹאָה — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה. עַל גַּבֵּי כּוּלָּם וְרוֹאָה, עַל גַּבֵּי כּוּלָּם וְאֵינָהּ רוֹאָה — בְּיָדוּעַ שֶׁחָיְתָה הַמַּכָּה. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ וְכוּ׳. אִיתְּמַר: שִׁימְּשָׁה בַּיָּמִים — רַב אָמַר: לֹא הִפְסִידָה לֵילוֹת, וְלֵוִי אָמַר: הִפְסִידָה לֵילוֹת. רַב אָמַר: לֹא הִפְסִידָה לֵילוֹת, עַד ״מוֹצָאֵי שַׁבָּת״ תְּנַן. וְלֵוִי אָמַר: הִפְסִידָה לֵילוֹת. מַאי ״אַרְבַּע לֵילוֹת״ דְּקָתָנֵי? אַרְבָּעָה עוֹנוֹת. וּלְרַב, לְמָה לִי לְמִיתְנֵא ״אַרְבָּעָה לֵילוֹת״? אוֹרַח אַרְעָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּדַרְכָּהּ דְּבִיאָה בַּלֵּילוֹת. וּלְלֵוִי, לִיתְנֵי ״אַרְבָּעָה לֵילוֹת״, ״עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת״ לְמָה לִי? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּשְׁרֵי לְמִבְעַל לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: פִּרְצָה דְּחוּקָה מוּתָּר לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׁיר צְרוֹרוֹת. אִיתְּמַר: בָּעַל וְלֹא מָצָא דָּם, וְחָזַר וּבָעַל וּמָצָא דָּם, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: טְמֵאָה, וְרַבִּי אַסִּי אָמַר: טְהוֹרָה. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: טְמֵאָה, דְּאִם אִיתַהּ דַּהֲוָה דַּם בְּתוּלִים — מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי. וְרַבִּי אַסִּי אָמַר: טְהוֹרָה, דִּילְמָא אִתְרְמִי לֵיהּ כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: ״יָכוֹלְנִי לִבְעוֹל כַּמָּה בְּעִילוֹת בְּלֹא דָּם״. וְאִידָּךְ — שָׁאנֵי שְׁמוּאֵל דְּרַב גּוּבְרֵיהּ. אָמַר רַב: בּוֹגֶרֶת נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, וְהָנֵי מִילֵּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה, אֲבָל רָאֲתָה — אֵין לָהּ אֶלָּא בְּעִילַת מִצְוָה וְתוּ לָא. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה וְנָתַן לָהּ רַבִּי ארבע אַרְבָּעָה לֵילוֹת מִתּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּיָהֵיב לַהּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי קַטְנוּת,

5 תַּחַת הַפְּנִימִית. אוֹתָהּ שֶׁל צַד הַקִּיר קְרוּיָה פְּנִימִית, וְחִיצוֹנָה קְרוּיָה אוֹתָהּ שֶׁל צַד דֶּרֶךְ עֲלִיַּת הַמִּטָּה. וְהָא דִּמְפַלֵּיג תַּנָּא הָכָא בֵּין כְּשֶׁנִּמְצָא תַּחַת הַפְּנִימִית לְנִמְצָא תַּחַת הַחִיצוֹנָה, וּלְעֵיל קָתָנֵי וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כֻּלָּן טְמֵאוֹת, וְלֹא מְפַלֵּיג בֵּין נִמְצָא תַּחַת פְּנִימִית לְנִמְצָא תַּחַת חִיצוֹנָה, מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּלְעֵיל אַיְרֵי כְּשֶׁהֵן תְּכוּפוֹת וּדְבוּקוֹת יַחַד, הִלְכָּךְ אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי בַּחִיצוֹנָה אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּמְצָא הַדָּם תַּחַת הַפְּנִימִית:

6 אֵימָתַי. אָמְרוּ נִמְצָא תַּחַת הַחִיצוֹנָה פְּנִימִית טְהוֹרָה:

7 בִּזְמַן שֶׁעָבְרוּ דֶרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה. דְּלֹא עָבְרָה פְּנִימִית עַל מְקוֹם מְצִיאַת הַדָּם:

8 אֲבָל עָבְרוּ שְׁלָשְׁתָּן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ. שֶׁהֵן דּוֹרְסוֹת וְעוֹבְרוֹת עַל הַחִיצוֹנָה:

9 כֻּלָּן טְמֵאוֹת. וַאֲפִלּוּ פְּנִימִית, דְּשֶׁמָּא כְּשֶׁעָבְרָה פְּנִימִית דֶּרֶךְ שָׁם נָפַל מִמֶּנָּה:

10 לְגַּל טָמֵא. שֶׁהָיָה שָׁם כַּזַּיִת מִן הַמֵּת:

11 עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. קַרְקַע בְּתוּלָה. וְאִם לֹא מָצָא, הַגַּל טָהוֹר, דְּאֵמוּר בָּא עוֹרֵב וְנָטַל אֶת הַטֻּמְאָה. אֲבָל הָכָא כְּשֶׁבָּדְקוּ שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, מוֹדוּ רַבָּנָן לְרַבִּי מֵאִיר דְּכֻלָּן טְמֵאוֹת, דְּהַאי דָּם מֵהֵיכָא אֲתָא, עַל כָּרְחָךְ מֵחֲדָא מִנַּיְהוּ הוּא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

7 רש״ש פתח ↗

ברע"ב ד"ה שלא טעם כו' כל אותו הלילה כו' ועי' פי' הרמב"ם ובחבורו. וכ"ע הה"מ שבגמ' סג נתבאר כל הבבא. ואנכי תמה. א דנראה דפסק כדס"ד דר"פ. ורבא דחייה. ב מה שהצריך שיהא ישן מחצות הלילה עד הבקר. ובגמ' משמע דלא בעינן אלא שרגע חצות הלילה יעבור עליו בשינה. עי' ברכות ג' ב' מעולם ל"ע עלי חצות לילה בשינה. ועמש"כ בס"ד שם כו ב' בד"ה איבע"ל. ג מש"כ דרק עד ג' שעות ביום כו'. ובגמ' משמע דשיעור הפרק ששנה הוא בכדי רוב דבורו של ג"ש. אבל כל שלא שנה כשיעור הזה אפי' כל היום נקרא רוק תפל. וע"כ גי' ופירושים אחרים ה"ל בסוגיא זו והה"מ לא העיר מאומה בזה:

9 תוספות רבי עקיבא איגר פתח ↗

אות לח הרע"ב ד"ה ר' יהודה אומר. כלומר מותרת לשמש. והראב"ד בס' בעל הנפש גורס כל הלילה שלה דהיינו דכל הלילה אסור. והרז"ה השיג דשלה משמע דמותרת:

« ברטנורא על משנה נדה ט׳:ד׳ ברטנורא על משנה נדה ט׳:ו׳ »